מעצרי ילדים בדוח האו"ם על ילדים פלסטינים

הקדמה

ב-18 ביוני 2026 פרסמה ועדת החקירה הבין־לאומית העצמאית של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל, דוח מקיף שכותרתו: "מהות הילדות נהרסה: הפגיעה המכוונת של ישראל בילדים פלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023". הדוח סוקר את הפגיעה בילדים פלסטינים ומתמקד בהשלכותיה על זכויותיהם, ביטחונם והתפתחותם.

בניגוד לדוחות קודמים שהתמקדו במלחמה בכללותה, זהו הדוח הראשון של הוועדה המוקדש כולו לילדים. הוועדה הסתמכה על מאות מקורות מידע, אלפי פריטי מידע פתוחים, חוות דעת מומחים וראיונות עם נפגעים, עדים ואנשי מקצוע. הוועדה פנתה לממשלת ישראל 13 פעמים בבקשות למידע ולשיתוף פעולה, אך לא קיבלה מענה.

הממצא המרכזי של הדוח חורג מתיאורם של אירועים בודדים: הוועדה קובעת כי הפגיעה בילדים פלסטינים לא הייתה תוצאה אגבית של הלחימה, אלא נועדה לפגוע בעצם קיומה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה כקבוצה, וכי קיימות "עילות סבירות להאמין" שהפגיעה בילדים היא חלק ממדיניות מכוונת.

מעצרים המוניים וסימון ילדים כ"טרוריסטים"

לפי הדוח, מאז אוקטובר 2023 נעצרו ילדים פלסטינים במסגרת מעצרים המוניים הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית. הוועדה מתארת כי במהלך המעצרים ברצועת עזה הופרדו באופן שיטתי נערים בני 12 ומעלה ממשפחותיהם, גם כאשר מסמכי הזיהוי שלהם הוכיחו כי הם קטינים. הרשויות התייחסו אליהם כאל חשודים בטרור וכאל מבוגרים לכל דבר, מבלי שניתנו להם ההגנות המיוחדות שלהן זכאים ילדים על פי המשפט הבין־לאומי.

הוועדה מתארת כי התייחסות זו מטשטשת את ההבחנה בין ילדים לבין לוחמים בגירים, ותורמת ליחס אל ילדים כאל איום ביטחוני כבר מגיל צעיר.

"עזה מלאה בטרוריסטים, וכל ילד שנולד בה הוא כבר טרוריסט, מרגע לידתו."

מעצרים מנהליים והיעלמות כפויה

הדוח מתאר שתי תופעות קשורות: הרחבת השימוש במעצר מנהלי נגד ילדים מהגדה המערבית, והחזקת ילדים מעזה בניתוק מוחלט מן העולם החיצון. הוועדה מציינת כי מספר הילדים המוחזקים במעצר מנהלי — כלומר ללא כתב אישום וללא משפט פלילי רגיל — הגיע לשיא חסר תקדים.

ילדים שנעצרו ברצועת עזה הוחזקו כאשר מקום הימצאם לא נמסר לבני משפחותיהם, והם נותקו לחלוטין מכל קשר עם העולם החיצון (incommunicado). הוועדה מתארת מציאות שבה משפחות אינן יודעות אם ילדיהן חיים, היכן הם מוחזקים או באיזה מצב הם נמצאים.

אלימות, עינויים והתעללות

הדוח מתאר כי האלימות כלפי ילדים מתחילה כבר ברגע המעצר. ילדים סיפרו כי הוכו, נכבלו באזיקונים, כוסו עיניהם והם הועברו בין מתקנים שונים כשהם מנותקים ממשפחותיהם וללא גישה למזון, מים או מנוחה מספקת. מן העדויות שנאספו עולה תמונה עקבית של התעללות פיזית ונפשית: כריעה ממושכת על קרקע סלעית, כבילה באזיקונים עד כדי פציעות ודימום, מכות קשות, תקיפות באמצעות כלבים, מניעת שינה ומניעת גישה לשירותים במשך שעות ארוכות.

"הם גרמו לי לעמוד שעות עם הידיים מורמות. קשרו את הרגליים שלי בשרשראות מתכת ואת הידיים באזיקים כל כך הדוקים עד שהן דיממו. ישנתי רק ארבע שעות בלילה, על מזרן דק ושמיכה דקה בחורף. חיילים נכנסו עם כלבים, הכריחו אותנו לשכב על הבטן ושיסו בנו את הכלבים. אלה היו הימים הגרועים ביותר בחיי."

אלימות מינית ומגדרית

פרק נפרד בדוח מוקדש לאלימות מינית כלפי ילדים במהלך המעצר והכליאה. הוועדה מתארת מקרים שבהם ילדים, בנים ובנות, הופשטו בפומבי, אולצו להישאר בבגדיהם התחתונים או בעירום חלקי, וצולמו או הוצגו במצבים משפילים. הוועדה מדגישה כי אלימות מינית אינה מוצגת בדוח כאירוע חריג, אלא כאמצעי שנעשה בו שימוש לצורך הפחדה, ענישה והשפלה של ילדים פלסטינים במעצר.

תנאי הכליאה

לפי הדוח, תנאי הכליאה של ילדים הידרדרו באופן משמעותי לאחר אוקטובר 2023. הוועדה מתארת צפיפות קשה, תנאי תברואה ירודים, מחסור במזון ובמים, מניעת ציוד בסיסי, והתפרצות נרחבת של מחלת הסקביאס במתקני הכליאה. ילדים תיארו ענישה פיזית ועמידה ממושכת בתנוחות מכאיבות. אחד המקרים המפורטים בדוח הוא מותו של נער בן 17 מרמאללה שנפטר בכלא מגידו במרץ 2025, לאחר שסבל מתת־תזונה, ירידה קיצונית במשקל, התייבשות ודלקת חמורה.

לאחר השחרור

הדוח מתאר כי הפגיעה בילדים אינה מסתיימת עם שחרורם מן המעצר. ילדים ששוחררו הועברו לעיתים למעברי הגבול ללא טיפול רפואי, ללא תיאום עם בני משפחותיהם וללא סיוע באיתור קרוביהם. הוועדה מתייחסת גם להשפעות ארוכות הטווח: עינויים, אלימות, בידוד ממושך וניתוק מהמשפחה עלולים לגרום לטראומה מתמשכת ולהשלכות נוירולוגיות ופסיכולוגיות המלוות את הילדים שנים לאחר שחרורם.

מעצרי ילדים כחלק ממכלול הפגיעה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים

הוועדה מציינת כי בין 7 באוקטובר 2023 ל-20 באוקטובר 2025 נהרגו 213 ילדים פלסטינים בידי כוחות הביטחון הישראליים. הוועדה קובעת כי ריבוי ההרוגים בקרב נערים משקף מדיניות שלפיה נערים פלסטינים נתפסים כ"טרוריסטים" או "טרוריסטים לעתיד", ומתארת גם את ההרחבה של הוראות הפתיחה באש, אשר הובילה לפי הוועדה לעלייה משמעותית במספר הילדים שנהרגו בגדה המערבית. פרק נוסף עוסק באלימות מתנחלים כלפי ילדים: תקיפות פיזיות, חטיפת ילדים, תקיפות מיניות והטלת אימה על קהילות פלסטיניות. מסקנת הוועדה היא כי אלימות המתנחלים "אינה מהווה סטייה ממדיניות המדינה, אלא אמצעי ליישומה".

המלצות הוועדה לממשלת ישראל

בסיום הדוח מפנה ועדת החקירה שורה של המלצות לגורמים שונים. במסמך זה בחרנו להביא את ההמלצות המופנות לממשלת ישראל בנוגע לסוגיית מעצרי הילדים:

1. להפסיק את השימוש במעצרים שרירותיים ובמעצרים מנהליים של ילדים;
2. להפסיק עינויים, התעללות ויחס בלתי אנושי כלפי ילדים במעצר;
3. להעביר את הטיפול בעניינם של ילדים לבתי משפט אזרחיים ייעודיים במקום לבתי משפט צבאיים;
4. להפסיק את תיוגם של ילדים כ"טרוריסטים";
5. לפרסם מידע על ילדים עצורים ועל מקום הימצאם ולהעבירו לצלב האדום הבינלאומי;
6. ולהשיב את גופותיהם של ילדים שמתו במהלך מעצרם.

הבהרה: מסמך זה הוא תרגום ותמצות שנערכו מטעם הארגונים החתומים לפרק העוסק במעצרי ילדים מתוך דוח ועדת החקירה העצמאית של מועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא ילדים פלסטינים (יוני 2026). אין מדובר בתרגום רשמי או מלא של הדוח. התרגום, התמצות, העריכה ואופן הצגת הדברים הם באחריות הארגונים החתומים. בכל מקרה של אי־התאמה, הנוסח האנגלי של הדוח הוא הנוסח הקובע. הדוח המלא זמין באתר האו"ם: הדוח המלא באנגלית (PDF).